בליל ראש השנה נהוג להעלות על השולחן קבוצת מאכלים שנקראים “סימנים”, ועל כל אחד מברכים ברכה קצרה שקשורה למשמעות שלו. המנהג עתיק, והוא מבוסס על משחקי מילים בין שם המאכל לבין הבקשה לשנה החדשה.
הנה הרשימה, מה הכוונה בכל אחד, ואיך מסדרים את זה בפועל.
הסימנים והמשמעות שלהם
תפוח בדבש — הסימן המוכר מכולם. הבקשה היא לשנה טובה ומתוקה. נהוג לטבול פרוסת תפוח בדבש ולברך.
רימון — “שיהיו זכויותינו מרובות כרימון”. הרימון מלא גרגרים, וזה הדימוי.
תמר — מהמילה “יתמו”, בבקשה שיתמו השונאים והצרות.
רוביא (לוביה) — שיירבו הזכויות. משחק מילים על “רב”.
קרא (דלעת) — שתיקרע רוע הגזירה.
סילקא (סלק או תרד) — שיסתלקו האויבים.
כרתי (כרישה) — שייכרתו השונאים.
ראש דג או ראש כבש — “שנהיה לראש ולא לזנב”.
לא כל המשפחות עושות את כולם, ולא כל העדות מסדרות אותם באותו סדר. יש משפחות שעושות שלושה סימנים ויש שעושות תשעה. אין בזה נכון ולא נכון.
איך מסדרים את זה על השולחן
הדרך הנפוצה היא מגש אחד מחולק, שבו כל סימן יושב בתא נפרד. זה נוח משתי סיבות: אפשר להעביר אותו סביב השולחן, וכל אחד רואה בדיוק מה הוא לוקח.
כמה דברים שעוזרים:
- סדרו לפי סדר הברכות, לא לפי צבע. זה נשמע קטן, וזה חוסך בלבול בזמן אמת.
- התפוח נחתך סמוך לארוחה, אחרת הוא משחים. אם חותכים מראש, כדאי לזלף מעט לימון.
- את הדבש מגישים בקערית נפרדת עם כפית או מקל דבש, לא שופכים על הפרוסות.
- כרטיס קטן ליד המגש עם הברכות עוזר מאוד כשיש אורחים שלא מכירים את הסדר.
אם אין לכם זמן להכין
זה בדיוק מה שאנחנו מכינים במגש סימני ראש השנה — הסימנים מסודרים על מגש אחד, עם כרטיס שמסביר כל סימן, מוכן להעמדה על השולחן.
יש גם מגש פירות חגיגי לראש השנה לאורך כל ימי החג, ומארזי מתנה לשלוח למי שמארח אתכם.
אנחנו מגיעים לכל אזור השרון — קדימה-צורן, כפר סבא, רעננה, נתניה ועוד.
שימו לב לתאריכים: בעונת החג ההזמנות נסגרות כמה ימים לפני, כי הפירות נבחרים ביום ההכנה. כדאי להקדים.